ח"כ אריה ביבי (ש"ס) טען בדיון כי "רובם של המסתננים עם מחלות מדבקות, משחפת ומטה".
ניצן הורוביץ: "על סמך מה אתה אומר את זה?".
מירי רגב: "על סמך מה ניקו במשך יומיים את הבריכה בגורדון?".
ח"כ הורוביץ: "עוד מעט תצטרכי עוד פעם להתנצל"

ח"כ בן ארי: "אם הקצב הזה של המסתננים ימשך - הם ישבו כאן בכנסת ואנחנו נהיה פליטים".

נציג משטרת ישראל אמר בדיון כי מתקיים מאמץ רצוף של המשטרה לטפל בגל הפשיעה ולהחזיר את תחושת הביטחון. הנציג סיפר כי המשטרה הקימה תחנה בלוינסקי עם כמאה וחמישים שוטרים, וכי בנוסף הוכנה פלוגת מג"ב לתגבור הכוחות.

ח"כ אריה ביבי (קדימה) פנה אליו ושאל: "מתי תכניסו טנקים לשם?".
המשטרה: "פלוגת מג"ב פועלת מאז יום שישי. למג"ב בראייה שלנו יש ערך מוסף לתחושת הביטחון. השוטרים הכחולים צריכים לטפל באירועים פליליים. אנחנו מנסים לגייס מתורגמנים לשפה טיגרית, שפתם של הזרים מאריתריאה".
בן ארי: "הם לא עוצרים אותם כי יש להם בעיה עם השפה".

על-רקע המחאה הגוברת נגד תופעת המסתננים, אמר ח"כ כהן כי "סיירתי בדרום תל-אביב ושמעתי את התושבים. אנשי עסקים ותושבים חיים בפחד אבל מי שאשם זה אנחנו, המדינה. אנחנו הבאנו את זה על עצמנו. נוצרה פה חבית של חומר נפץ, פשיעה גואה בקרב מסתננים ומקרים קשים שהיו באזור".

ארגוני טרור בהם "אל-קאידה" יכולים לנסות לתדרך פליטים המגיעים מאפריקה כידי לפגוע בישראל, כך מזהיר יו"ר המרכז לדיאלוג אסטרטגי במכללה האקדמית נתניה והשר לשעבר ד"ר אפרים סנה.

סנה, ששימש גם כסגן שר ביטחון, ידוע בקשריו הטובים עם אנשי ממשל באריתראה. הוא סבור כי גם אם גורמי טרור יתדרכו 40 מתוך 40 אלף פליטים מארתראה הדבר יכול להוות סכנה ביטחונית לישראל.

חבר הכנסת מיכאל בן ארי (האיחוד הלאומי) אמר: "מה שקרה בשבוע שעבר זה פצצה שהניח לפתחנו ראש הממשלה. נשים בתל אביב לא מעיזות ללכת עם שרשרת בבוקר, לא מפחד שיתלשו להן אותה, אלא מפחד שלפני זה יתנו להן מכה בראש והן יפלו לרצפה. שמדינת ישראל תשלח אותם הביתה, שתטיס אותם מפה".

יו"ר השדולה לטיפול בבעיית המסתננים, ח"כ דני דנון, הטיח ביקורת קשה כלפי גורמי השמאל אשר מסכלים את פעולות הממשלה לגירוש באמצעות מאות עתירות לבתי המשפט: "בגללכם, המתייפייפים מהשמאל, המסתננים אנסו ילדה בת 15 בדרום תל אביב, הכו שלשום מבוגר בן 60 בגלל שישב על ספסל, ושדדו זקנה שהלכה ברחוב- מאות עתירות לבתי המשפט שיתקו את משרדי הממשלה שלא פועלים בכדי לקדם את הגירוש. רק גירוש עכשיו! ולפני שיהיה מאוחר מידי, יפתור את המצב הקיים", אמר דנון.

במענה לשאילתה ישירה שהגישה חברת הכנסת עינת וילף (העצמאות), השיב השר ישראל כ"ץ כי משרד התחבורה הוא שאישר דילוג על תחנות אסטרטגיות במסלולים מסוימים, כדי לענות על צרכיה של האוכלוסיה החרדית. השר ציין בתשובתו כי מי שקובע האם לדלג על תחנה אסטרטגית הוא המשרד ולא מפעילי התחבורה הציבורית.

וכשיש מגמה לדלל, לטשטש, לערבב, ובקיצור, בא נאמר, לחסל את זהותה היהודית של המדינה. זו הסיבה לכך שהם כאן. מי שרצה את זה דאג לכך שהם יהיו כאן עודד את זה.
הגורמים שהביאו לכאן גוים גמורים מרוסיה
מי שמנסה לטשטש כאן את כל הזהויות
הקרו החדשה של ישראל, פרקליטות המדינה,
המסתננים הללו מגיעים לתל אביב כי מישהו מפחד מגורמים רבי עוצמה בישראל
זו המלחמה האמיתית שקיימת כאן, על דמותה היהודית של מדינת ישראל

כאשר גילו אביזרי פולחן נוצריים, כגון צלב, במחסן, הגיעו מים עד נפש מבחינת הדיירים. "ההשתלטות שלהם על החיים פה באשקלון עברה כל גבול", אמר אחד מהם, בכנס חירום שקיימו השבוע. "זה לא בסדר שהם פותחים כנסייה מתחת לאף שלנו. אשקלון זה לא המקום, ובטח שלא מתחת לבניין מגורים במרכז העיר".

המסתננים הלא חוקיים הפכו בשנים האחרונות מתופעה זניחה לבעיה שיש התופסים כאיום על החלום הציוני. יש שטוענים נגדם כי הם גוזלים את מקומות העבודה, מורידים את מחירי הנדל"ן ונחים כאבני ריחיים כלכליות וחברתיות על צווארו של הציבור הישראלי. השאלה היא כמה באמת זה עולה לנו ומה המחיר שאנו משלמים, אם בכלל, על נוכחות המסתננים בישראל.

הונאת הפליטים נחשפת - השקרים שמספרים לנו על המסתננים.
תושבי שכונות בדרום ת"א, אשדוד, אילת הפגינו ביום ד' שעבר, בקריאה לממשלה להפסיק לדבר ולהתחיל לעשות כדי להוציא את המסתננים ממרכזי הערים ולהעבירם אל אתר שהייה עד להשבתם לארצותיהם.
ההפגנה באשדוד ברובע ב', בה השתתפו מאות תושבים התקיימה בסיסמה: מסתננים לא בביתנו. רובע ב' הוא לא מחנה פליטים.

Syrian boy, 11, claims he played dead to escape pro-Assad gunmen who killed five members of family in Houla

ולא. לא מדובר בפליטים קלאסיים שהגיעו מאזורים מוכי אסון לאחר נדודים של חודשים רבים במדבריות המסוכנים של אפריקה. מדובר במהגרי עבודה שמגיעים בחולצות מכופתרות (ואפילו בחליפות!) שמחפשים את הדרך הקלה להגיע לאחת ממדינות העולם המערבי ולשם כך הם משלמים סכומי כסף לא מבוטלים לשליטים במדבר סיני - הבדואים.

השיטה פשוטה: טיסה לקהיר, הגעה לנקודת ישוב הקרובה ל"גבול" עם ישראל בחצי האי סיני על ידי בדואים תושבי המקום וקבלת תדריך לגבי אופי ההסתננות. כשלוש שעות הליכה לערך מסתיימות על כביש ה"גבול" הישראלי. כל כך פשוט וקל. הם אינם בורחים מאיש. גם במידה ולא נתפסו, הם יושבים על הכביש וממתינים לסיור צה"לי שיאסוף אותם. לאחר תשאול קצר הם עולים על טיולית (מעין אוטובוס) שלוקחת אותם למתקן הכליאה בקציעות לשבוע-שבועיים שבסופם הם מגיעים למחוז חפצם, בין אם בערד, אילת או גינת לוינסקי, שם הם חוברים לחבריהם שהדריכו אותם כיצד להיכנס לישראל על בסיס הידע אותו צברו בעצמם.

לקראת הדיון הקבוע למחר (29.5.2012) בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בנושא מבקשי מקלט, פנו ארגוני זכויות אדם ליו"ר הכנסת ח"כ ראובן ריבלין. במכתב מבהירים הארגונים – האגודה לזכויות האזרח, מוקד סיוע לעובדים זרים, קו לעובד, רופאים לזכויות אדם, א.ס.ף ואמנסטי – שאין בכוונתם להשתתף בדיון, בשל העובדה שמספר ישיבות בעניין זה שהתקיימו בעת האחרונה שימשו לא לדיון ענייני ובונה, אלא לצרכי הסתה פרועה נגד מבקשי המקלט ונגד ארגוני זכויות האדם. הארגונים מבהירים כי במידה ויתקיים דיון, בחסות יו"ר הכנסת, שבו לא יינתן מקום לדברי הסתה פרועים – הם ישמחו לקחת בו חלק.

תושבים בשכונת כרם התימנים בתל אביב הבחינו הערב במספר דלתות בתי תושבים שרוססו בכתובות נאצה. לדברי התושבים, מדובר בבתים בהם מתגוררים מסתננים מאריתראה ועליהן נכתב: "כאן לא שכונת שפירא, החוצה!".

נראה מדובר במעשה נוסף של אזרחים ישראלים נגד המסתננים שמתגוררים בעיר, שמצטרף לשורה של הפגנות שמתקיימות בשבועות האחרונים בשכונת שפירא ומעשי נקם מצד תושבים נגד אותם זרים.

במכתב ששיגר בן ארי למנכ"ל הכנסת דן לנדאו, הוא כתב: "אני פונה אליכם כמי שעומד בראש שדולת נפגעי המסתננים בכנסת ובשם תושבי שכונות דרום תל אביב המוכות והחבולות. כמחווה של הזדהות עם שכונות אלה, החלטתי להזמין לכנסת למשך יום שלם כמאה מסתננים בלתי חוקיים, אשר יגיעו למשכן".

ומה הם יעשו במקום? "הם יסעדו במזנון החכי"ם", מפרט בן ארי במכתבו, "ישתתפו בדיוני הוועדות, יצפו בדיוני המליאה מיציע הכבוד, ויסיירו במסדרונות בית הדמוקרטיה הישראלית".

ארגון סיוע לזרים קיבל חוות דעת משפטית וטוען: הגדר בגבול מצרים נמצאת כולה בשטח ישראל, והמדינה מחויבת להכניס ארצה את כל מבקשי המקלט, גם אלה שבצדה השני! עם סיום הבנייה נעתור לבג"צ נגד המדינה!

יוזם הקבוצה פעיל הציבור גל חזיזה מבעלי אתר אשקלונט אומר " האשמים העיקריים הם תושבי העיר אשקלון אשר מספקים לאותם מסתננים עבודה ומשכירים להם דירות, ע"י כך מעודדים אחרים לבוא".

דוד יבורסקי פעיל חברתי ומיוזמי הקבוצה " התופעה רק מתרחבת מידי יום הגיע הזמן שניקח את גורלנו בידנו ונסביר לתושבים את הנזקים בהעסקת אותם מסתננים, בסופו של יום אנו רוצים שכל אדם שמשכיר דירה או מעסיק מסתנן יבין שהוא גורם נזק לעיר".

הכתבה באשקלונט אודות מסגד הפועל ברח’ אלי כהן , הרעידה את אמות הסיפין בקרב מרבית תושבי העיר. עלינו להבין שמצב זה באם ימשך, יהווה ניצן ופריחה נוספת של מוקדים שרחוקים מרוח היהדות. הדבר יגרום להתרבות התופעה של גויים בקרבנו ויהווה איום חמור על כל בת ואשה בעירנו אשקלון

מדינת ישראל חייבת לנצח לפני שיהיה מאוחר מדי. המאבק במסתננים מורכב משלושה קווים מנחים - לעצור, לאסור ולגרש. איך? באמצעות קידום חוקים, הפעלה של צוותים משפטיים ויצירת לחץ ציבורי שיאפשר את גירוש המסתננים. כך נוכל לפתור את הבעיה ולנצח את המצב הקיים, שבו צונאמי של מסתננים מאיים להטביע את החברה הישראלית.

גם מעל למבנה הוצבה יריעה שחורה, שמטרתה להסוות, גם מהשכנים וגם מהנהגים בכביש הסמוך, את ה"צ'יינה טאון" הקטן שהולך ומתגבש לו במרכזה של הרצליה. כך צמחה לה קהילה חדשה בעיר שקרויה על שמו של חוזה מדינת היהודים, ממש בסיס צבאי סודי, רק בלי שומרים ואבטחה.

למרות ההסוואה, תושבי הרחוב גילו מיהם שכניהם. עכשיו גם החלו הבעיות. דיירי הרחוב מתלוננים כי העובדים הזרים עושים את צרכיהם ברחוב, גורמים לריח רע וגם עושים רעש בשבתות. עיריית הרצליה, מצידה, הוציאה צו הריסה לקרוואן שהוצב בצמוד למבנה בו מתגוררים העובדים.

ואם כבר, אז גם הסינים לא הכי מרוצים, שהרי מגורים בצפיפות איומה היא אינה עניין של מה בכך. בכל הסיפור הזה, יש גורם אחד שיוצא מרוצה. מי הוא? משה טימן, הבעלים של המבנה, שגורף כסף רב עבור שיכונם של הפועלים הסינים במבנה צמוד הקרקע שבבעלותו.

מלכה משה ליה מתגוררת בסמוך ל"קהילה החדשה" של רחוב הבריגדה היהודית. היא מרגישה מיואשת, ותולה את האשמה בפועלים, שהגיעו לישראל כדי לפרנס את משפחותיהם. "הם הולכים ערומים ואנשים מפחדים מהם", היא מתארת את המציאות היום יומית של השכונה השלווה. הם יוצרים הרבה מאד רעש. בשש בבוקר הם ממתינים להסעות שייקחו אותם למקום העבודה. עד אז הם יושבים ומעשנים. ככה כל כמה דקות הם נאספים קבוצות קטנות של שניים שלושה חבר'ה כדי שלא יבחינו בהם, ועושים הרבה רעש".

הפועלים גם יוצרים
רעש ביום המנוחה – שבת, ולדברי ליה, השכנים נפגעים: "הם צועקים בשבתות בבוקר, וזה מפריע לכולנו. יש פה גם אנשים שהם שומרי שבת, וזה ממש מפריע להם הרעש הזה בבוקר".

אבל רעש, כנראה, היא כנראה הבעיה הפעוטה ביותר. לדברי ליה, "אנחנו מרגישים כמו במעברה, נמצאים כאן 40 אנשים והם עושים את הצרכים שלהם גם בחוץ, כי במבנה אחד עם כל כך הרבה אנשים, לא תמיד יכולים להתאפק".

כשאנו מבחינים בין פליטים "אותנטיים" למהגרי עבודה "לא חוקיים", כשאנו מניחים שהראשונים בורחים מתוך חוסר ברירה והאחרונים עוזבים מתוך בחירה אישית, אנחנו מתעלמים מכך שיש מעט מאוד בחירה חופשית בהחלטה הזאת. תחת תנאי הכלכלה הגלובלית, מדינות העולם הלא-מערבי אינן יכולות לקיים את אזרחיהן בלי להתבסס על המשכורות המועברות ממהגרי עבודה חוקיים ובלתי חוקיים. המשך סגירת השערים בפני מהגרי עבודה תוך שמירה על יחסי הכוח הכלכליים הקיימים כיום הוא, בפשטות, גזר דין מוות למיליונים רבים של בני אדם. אבל אפילו כשהם מהגרים שלא מתוך מצוקה כלכלית המעמידה אותם בסכנת חיים של ממש, "מהגרי העבודה" בסך הכל עושים את מה שכולנו עושים באופן יומיומי: מנסים לקיים את עצמם ואת משפחתם באופן המאפשר להם לחיות חיים מעט טובים יותר, ועדיין טובים הרבה פחות מאלה שיש לנו. אם נעצור לרגע ונחשוב על הקשיים העצומים ש"מהגרי העבודה" עומדים בפניהם – תלאות המסע, הריחוק התרבותי, המרחק מהמשפחה, העבודה הקשה, תחושת הזרות המתמדת, העוינות השכיחה מצד האוכלוסייה המקומית – לא קשה להבין שהנכונות לעבור את כל הקשיים הללו מצביעה על נקודת התחלה מחרידה, שרק התקווה לשפר אותה במעט יכולה להוביל לניסיון ההגירה.

גורם צבאי בפיקוד דרום מסר כי "באופן די מפתיע המסתננים מהגבול היו פועלים סינים. למרות שהם היו מלווים בחמושים, הצלחנו לתפוס חלק גדול מהם ולהעביר אותם לידי משטרת ההגירה. נודע לנו שהם יגורשו עוד היום חזרה לסין". לפי ההערכות של קצינים בפיקוד דרום, ישנה עוד קבוצה גדולה של סינים שממתינה בשטח סיני לחדור לישראל במטרה לחפש עבודה. הגורם התייחס לליווי החמושים ואמר: "אנחנו מעריכים שככל שתתקדם הבנייה של הגדר נראה היתקלויות של ממש לאורך הגדר. בגלל הגדר החדשה הם יפסידו הרבה מאוד כסף".

ברחוב פושטת שמועה על "שמאלנים" שמחלקים כסף לסודנים כדי שיקנו בשוק. עד מהרה מתגלה במורד הרחוב חבורת פעילים חברתיים שהתייצבה בשכונה כדי לחלק סוכריות. "לכל הילדים, גם שחורים, גם לבנים", מדגיש אחד הפעילים.

זה לא ממש עוזר לו. בתוך דקות פורצת מהומה סביב הפעילים, חלקם תושבי השכונה בעצמם. צעקות וקללות נשמעות מכל עבר, אבל איש לא ממש מקשיב לרעהו. עד מהרה יד אחת לופתת צוואר אחר, ודמעות נקוות בעיני בתו של אחד ממחלקי הסוכריות. עוד ויכוח שגרתי בימים כאלה.

חצי שעה מאוחר יותר נשמע קול ניפוץ בפינת רחוב הונא. מישהי השליכה בקבוק בירה לעבר מכולת בניהול אריתריאית. המיקום: בדיוק מול הבר שנבזז בליל הפורענות של השבוע שעבר. גם זו כבר הפכה לתקרית שגרתית. בלילה מתברר שמאז אותו הלילה, העסקים של האריתריאים לא שבו ונפתחו. ערב שבועות מזכיר יותר את ערב יום כיפור.

אני מקבל שיחת טלפון מאמינה טקלה, בעל הפאב האריתריאי שנפרץ ונבזז במהומות בשבוע שעבר. הוא שואל אותי אם אוכל להדפיס לו את הכתבות שנכתבו עליו בעיתונים בסוף השבוע. אחרי שתיקן את הוויטרינה שנופצה, הוא מספר, הגיעו אליו שני צעירים, ככל הנראה תושבי השכונה, והודיעו לו ש"אם אפתח את הבר מחדש, הם יפתחו לי הראש".

Like other Eritreans in Hatikva and elsewhere in south Tel Aviv, Effi said that he and other Africans have been attacked repeatedly by drunk Russian Israelis as well as by youth who ride up on scooters and throw rocks, bottles or stun grenades before tearing off into the night. Effi himself said that on three occasions young people on motor scooters had thrown stun grenades at his store.

“I’ve seen a lot of people get hurt, with bottles, chains, fists. I just ran away every time I see them. All you can do is just run away, because if you go to the police they just say, ‘There‘s nothing we can do,’ and just go home,” said David Abraham, a 23-year-old Eritrean resident of Hatikva protesting outside the embassy.

שר הפנים אלי ישי לא מרפה ממלחמתו במסתננים, והשבוע הוא מתכוון להגביר את הלחץ בנוגע לבניית מתקני כליאה ובתי מעצר נוספים המיועדים לפליטים הזרים.

כפי שפורסם לראשונה ביום שישי ב"ישראל היום", השר ישי הורה לאנשי רשות ההגירה והאוכלוסין כי כבר מהיום יש לעצור מסתננים חדשים שמגיעים לישראל ולכלוא אותם לשלוש שנים.

שר הפנים צופה כי מעצר המוני "יסתום" את בתי הכלא ויגרום להאצה בבנייה של מתקני הכליאה והמעצר החדשים. ישי אמר ל"ישראל היום" כי "המעצר למשך שלוש שנים מגובה בחוק שעבר בחודש ינואר בכנסת, ולפיו יש בסמכותה של המדינה להחזיק מסתננים במשמורת לתקופה של שלוש שנים".

אם כך, איך אפשר לטעון שהם לא פליטים? פשוט מאוד: לא בודקים את בקשותיהם למעמד פליט. פליט, לפי רשות ההגירה של משרד הפנים, הוא מי שהוכר ככזה על ידי הרשות. אם לא בודקים, לא מכירים ואין פליטים. קסם. במקומות אחרים בעולם יותר מ-90% מהנמלטים מאריתריאה מוכרים כפליטים לפי הקריטריונים של אמנת הפליטים של האו"ם. הם זוכים לביטחון במדינה שאליה הגיעו, לזכויות סוציאליות ובמידת הצורך, לשיקום ולסיוע.

אחרי היסוסים והתייעצויות הגיע ס' לפגישה שנקבעה, בה הציע לו אלון לסייע לשב"כ. ס' זוכר שאלון אמר לו: "תשמע על הפגנה, תשמע על אנשים, איפה יוצאים, מי בראש ההפגנה, מי עוזר לילדים שזורקים אבנים, מי דתי, מי מיידה אבנים על חיילים". ס' גם נשאל על יחסו לשימוש בנשק ולהרג. עניין זהותו המינית לא עלה במישרין בחקירה. כשס' הסביר את ההיסוס לפני בואו בכך שאין מדובר בזימון רשמי לשב"כ, אמר לו "רוצה משהו רשמי? אתן לך, ואז תראה איזה בעיות יהיו לך עם הרשות הפלסטינית".

על פי המחקר, בבתי משפט השלום, פחות מ-40% מהנאשמים מורשעים בכל העבירות המיוחסות להם בכתב האישום, ועוד כ-25% מורשעים באופן חלקי. עבור 5%, נקבע כי ביצעו את העבירה אך בית המשפט משתמש בסמכותו שלא להרשיע אותם.

כתבי האישום כנגד הנותרים, כ-30%, מבוטלים מסיבות שונות, כגון חזרה של התביעה מכתב האישום, החלטות של בית המשפט לבטל את האישומים, אי התייצבות של הנאשם לדיונים, עיכוב הליכים על ידי היועץ המשפטי לממשלה, קבלת טענות מקדמיות של הנאשם, הכרזה על הנאשם כבלתי כשיר לעמוד לדין וכיוצא בזאת. יתרה מזאת, חלק מכתבי האישום מבוטלים למעשה כתחליף לזיכוי.

זאת ועוד, הממצא, שהיה ידוע עד כה, בדבר שיעור הזיכויים הזעום עלול להטעות, גם כאשר בוחנים רק את התיקים שבהם ניתנה הכרעת דין (דהיינו אם מתעלמים מהתיקים שבהם האישומים בוטלו). זאת מכיוון שמרבית הנאשמים מודים בעבירות, בהסדר טיעון או בלעדיו.למעשה, רק כ-6% מהנאשמים במשפטים פליליים בוחרים לכפור באישומים נגדם ולנהל משפט. כל יתר הנאשמים, אם ההליכים בעניינם לא בוטלו, מודים באישומים, לרוב במסגרת הסדר טיעון.

כאשר בוחנים רק את האישומים שהינם "אישומים במחלוקת" (אישומים שהנאשם כפר בהם עד תום ההליכים המשפטיים, והתביעה ניסתה להוכיחם, כך שבית המשפט נדרש להכריע בעניינם), מתברר כי שיעור ההרשעות נמוך בהרבה מזה שדווח בעבר על ידי הלמ"ס. בבתי משפט השלום, פחות מ- 70% מהאישומים שבמחלוקת מסתיימים בהרשעה. כ-15% מהאישומים שבמחלוקת מסתיימים בזיכוי ו-15% הנותרים מבוטלים בהוראת בית המשפט מסיבות שונות. גם בבתי המשפט המחוזיים, בהם נדונות העבירות החמורות יותר, רק כ-70% מהאישומים שבמחלוקת מסתיימים בהרשעה. מתוכם, ב-6% מהמקרים בית המשפט מרשיע את הנאשם בעבירה קלה יותר מזו שהתביעה כללה בכתב האישום. האישומים הנותרים מסתיימים בזיכוי (26%) או מבוטלים על ידי בית המשפט מטעמים שונים (4%).

המחקר חושף לראשונה את היקף השימוש בהסדרי טיעון במכלול העבירות הפליליות. אם מתעלמים מהתיקים בהם בוטלו האישומים, מתברר כי כ-93% מהנאשמים מורשעים על פי הודאתם בבית המשפט. רק מיעוטם הודו בלא הסדר. רוב הנאשמים שהאישומים נגדם לא בוטלו (76.5%) הודו במסגרת הסדר טיעון. למעשה, אם מורידים מהמדגם את הנאשמים בעבירות של שהייה בלתי חוקית בישראל (שב"חים) אשר בדרך כלל מודים בלא הסדר טיעון, שיעור הסדרי הטיעון עולה לכ-83% מהתיקים בבתי משפט השלום. הכרעות דין (של הרשעה או זיכוי) המתבססות על שמיעת ראיות מתקבלות בכ-7% מהתיקים הנידונים בבית משפט השלום.

הגם שהזכות לקהילה לא צריכה להיות אבסולוטית, ההיגיון הליברלי הנוכחי עיוור לה כמעט לחלוטין. ובעיקר עיוור הליברליזם הרווח בשמאל לעוצמת האלימות שיכולה להתעורר מההתעלמות מזכות זו לקהילה. הריאקציה שתיווצר מההתעלמות מהזכות לקהילה, ומתוך האיום עליה, עלולה למוטט בקלות כל שבריר של ערכים פרוגרסיביים שעוד קיימים בישראל. מי שלא רואה את הסכנה עיוור. כוחו של השמאל הנוקשה בישראל אפסי. ערכיו מעורערים קשות גם בקרב מי שנחשבו פעם "שמאלנים". דחיפת האנשים עם הגב לקיר בהקשר של הזכות לקהילה תוביל לנכבה ערכית, ותעיף את ערכי השמאל מחוץ לגבולות הארץ כך שהמצב כיום עוד ייראה ורוד ואופטימי.

נראה שרגב משמשת מעין סוכנת של נתניהו למשימות טשטוש והסוואה, לערפול הבסיס הפוליטי והאידיאולוגי שיוצר את המציאות החברתית לה אנו עדים, ולהסטת האש כלפי גורמים אחרים - שמאלנים, פעילי זכויות אדם, הפליטים עצמם - בזמן שהמפלגה שלה ממשיכה לקדם מדיניות כלכלית שמרחיבה את הפערים החברתייים, ומשקיעה סכומי עתק בהתנחלויות במקום בשכונות בדרום תל אביב וביישובי הפריפריה.

OR: So you do not believe the majority of these people are in fact fleeing crisis situations in their own country?



MR: According to our own investigation only a fraction of 1 percent of these people qualify as bona fide refugees and then of course they have the right to stay here indefinitely until they can go to a third country. But the overwhelming majority are illegal economic migrants.



OR: This is still contrary to their status elsewhere where 85 percent of Eritreans get refugee status and I think around 50 percent of Sudanese?.



MR: Once again, first of all these people are coming from third countries. They are not coming directly.



OR: Well the ones that are in the US are also coming from third countries, no?



MR: And they are automatically given refugee status in the United States?



OR: No, but they are at least going through a process in which I guess 85 percent of Eritreans are getting refugees status and 50 percent of Sudanese, or South Sudanese, not a fraction of 1 percent?



MR: Our studies… in our studies… in what we have been doing only a fraction of 1 percent qualify as refugees.



OR: And those Eritreans and South Sudanese are capable of going through the RSD process?



MR: What’s the RSD process, sorry?



OR: The Refugee Status Determination process?



MR: Obviously some of them have, you should speak to the Ministry of Interior. They know more about the details of that process.

אחד ממארגני העצומה אמר השבוע: "לא ראוי ולא רצוי שבישיבה יהיו עובדים זרים בטח לא בתקופה הזאת. יש ילדים שמפחדים לצאת מהכיתות כאשר הם רואים את העובדים הזרים. יכול להיות שיש בעיה להעסיק ישראלים בעבודות תחזוקה, אבל מכאן ועד להכנסת עובדים זרים לישיבה, בתקופה כל כך עדינה, הדרך עוד ארוכה. מה רוצים שיהיה פה כמו בדרום תל אביב, מעשי אונס ושודים?"

עד לאן תגיעו עם המאבק הזה?

"אם נצטרך נוציא את התושבים לרחובות. כל הסיפורים שמספרים לנו שלעובדים יש אישורים, ממש לא מעניינים אותנו. יש פה תלמידים שמפחדים וזה מה שמעניין אותי כתלמיד בישיבה שנחשבת לאחת הטובות בארץ".

כדאי לך לא להתעסק בסיפור

אולם, ביום שני השבוע הפרשה הלכה והסתעפה. כותב שורות אלה קבל ביום שני בשעות ערב איומים על חייו. בשיחת טלפון איים אדם שהציג את עצמו כעובד סודאני שעובד בישיבה: "מה אתה רוצה מהסודאנים, אתה יודע שקוראים לי אנס כשאני הולך ברחוב. כדאי לך לא להתעסק עם הסיפור הזה".

עם קבלת האיומים, שנעשו בשיחה טלפון ממספר מזוהה, פנה כותב שורות אלה למנכ"ל הישיבה צביקה פישר ודיווח לו על האיומים. פישר ביקש להעביר אליו את מספר הטלפון מימנו התקבלה השיחה המאיימת וכעבור כחצי שעה, התברר כי "הסודאני" המאיים הוא לא אחר מתלמיד בישיבה שטען בפני המנכ"ל כי לא הוא דיבר וכי מדובר במעשה קונדס. מאוחר יותר הנער הודה כי הוא זה שדיבר, אך זה היה בצחוק ולא מתוך כוונה לאיים.

Libya has no army. It has no government. These things exist on paper, but in practice, Libya has yet to recover from the long maelstrom of Qaddafi’s rule. The country’s oil is being pumped again, but there are still no lawmakers, no provincial governors, no unions and almost no police. Streetlights in Tripoli blink red and green and are universally ignored. Residents cart their garbage to Qaddafi’s ruined stronghold, Bab al-Aziziya, and dump it on piles that have grown mountainous, their stench overpowering. Even such basic issues as property ownership are in a state of profound confusion. Qaddafi nationalized much of the private property in Libya starting in 1978, and now the old owners, some of them returning after decades abroad, are clamoring for the apartments and villas and factories that belonged to their grandparents. I met Libyans brandishing faded documents in Turkish and Italian, threatening to take up arms if their ancestral tracts of land were not returned.

What Libya does have is militias, more than 60 of them, manned by rebels who had little or no military or police training when the revolution broke out less than 15 months ago. They prefer to be called katibas, or brigades, and their members are universally known as thuwar, or revolutionaries. Each brigade exercises unfettered authority over its turf, with “revolutionary legitimacy” as its only warrant. Inside their barracks — usually repurposed schools, police stations or security centers — a vast experiment in role reversal is being carried out: the guards have become the prisoners and the prisoners have become the guards. There are no rules, and each katiba is left to deal in its own way with the captives, who range from common criminals to Seif al-Islam el-Qaddafi, the deposed leader’s son and onetime heir apparent. Some have simply replicated the worst tortures that were carried out under the old regime. More have exercised restraint. Almost all of them have offered victims a chance to confront their former torturers face to face, to test their instincts, to balance the desire for revenge against the will to make Libya into something more than a madman’s playground.

When I asked about integrating the thuwar into the National Guard, he smiled apologetically and explained that the guard had not been able to do anything yet for the men who signed up. They were still waiting for the transitional government to make decisions. The men, meanwhile, were sitting at home or working with their brigades. “The result is a big void between the transitional government and the thuwar. They are starting to feel frustrated.” Nayab also conceded that some brigade commanders were reluctant to give up the power they had acquired. Many were nobodies before the revolution, and now they command the respect due to a warlord. The longer the current vacuum lasts, the more entrenched these men may become, making it harder for a new national government to enforce its writ.

אני כותבת את הטור הזה תחת שם בדוי. לא משום שאיני גאה לעמוד מאחורי מילותיי. אני כותבת בשם בדוי כי אני מפחדת. באריתריאה, המדינה שבה גדלתי, רודפים את מי שמדבר נגד המשטר. אם הוא כבר נמצא מחוץ למדינה, מענישים את בני משפחתו. נולדתי באסמרה, עיר הבירה. כשסיימתי תיכון גויסתי לשירות צבאי. אמרו שהשירות יימשך שנה וחצי. בפועל שירתי שלוש שנים ואם לא הייתי בורחת, הייתי שפחה למשטר עד היום.



כאשה בשירות צבאי עשיתי עבודות פיזיות כמו שעשו הגברים. בימים סחבתי לבני בניין כבדות וסללתי כבישים. בלילות הייתי עומדת על המשמר. ישנתי באוהל עם עוד שמונה גברים. קיבלתי יום חופש אחד בשנה. המפקדים הבכירים היו מגיעים מדי פעם ובוחרים מי מהחיילות תבדר אותם בחדרם הערב. האפשרות להתנגד פשוט לא הייתה קיימת. מי שהתלונן, נכלא. מי ששאל שאלות בסוף היום, נעלם למחרת. מי שלא ברח בזמן, נשאר לשרת עד סוף ימיו, עם יום חופש אחד בשנה.

"אני מאוד דואג שמשהו יקרה לילדה שלי". כך, במילים האלה, פתח אוסקר אוליביה את סרט הוידאו שתיעד את היממה הקשה שסיקר בגבולה הדרומי של תל אביב. בהפגנה האלימה שהתקיימה שם השבוע, כינו מפגינים את אוסקר ושכמותו "סרטן" וקראו קריאות גזעניות נגדם. "אתמול הלכתי לקחת את הילדה שלי מהמעון מוקדם יותר כי קיבלנו מסר שהמצב 'לא יהיה בסדר'", הוסיף. "מה אני יכול להגיד לה? 'אם את רואה ישראלים, תעברי לצד השני של הכביש?'".

interview with Elizabeth Sikuf 1:24-1:36

A homosexual Palestinian man petitioned the High Court of Justice Thursday against Interior Minister Eli Yishai and the public committee reviewing humanitarian cases at the Interior Ministry following their decision to reject his appeal for legal residency status in Israel.

את מה שלא עושות התוכניות המבצעיות, עושה הלחץ הציבורי: שנה לאחר שפורקה יחידת "רמון" של משמר הגבול, שפעלה למניעת הברחות ומסתננים בגבול מצרים, מבקשים כעת במשטרה להקימה מחדש כדי להתמודד עם גל המסתננים מדרום.

עם ירידת הנושא מסדר היום הציבורי, פורקה היחידה, בהוראת משרד הביטחון, מתוך מחשבה שאחזקת גדודי מילואים בגבול המצרי תהיה זולה יותר. במשטרה התנגדו, אולם בסופו של דבר נאלצו במג"ב לפרק את הגדוד. אתמול כבר הציג השר לביטחון הפנים יצחק אהרונוביץ' את הדרישה להקמת הגדוד המחודש.


עד שתוקם היחידה
מחדש, מתכוונים במשטרה להבריח את המסתננים מקו הגבול באמצעי פיזור הפגנות שונים, לרבות ירי פצצות סירחון (בואש) וזרנוקי מים.

האלימות והשיח על "הפליטים" כמעט והשכיח כי למבקשי המקלט מאפריקה פנים רבות. האבוס קהסה מאריתריאה הוחזק כלוא בסיני ועונה קשות עד שמשפחתו שילמה כופר; גבריהיוות (גבריאל) טקלה מאושר בישראל הדמוקרטית, קורא על אריאל שרון ולומד על ז'בוטינסקי. שני סיפורים, ערב שבועות תשע"ב

בניסיון לעצור את שטף המסתננים מאפריקה לישראל, קורא השר לביטחון פנים להגביר את האכיפה בגבול מצרים ולאפשר בין היתר ירי כדורי גומי על המסתננים: "ראוי שהמצרים ידעו שאנחנו לא נותנים להם לעבור". בנוסף סיכמו אהרונוביץ' ומפכ"ל המשטרה לתגבר את הכוחות בדרום תל אביב ב-100 שוטרים נוספים, כולל לוחמי מג"ב

שר הפנים אלי ישי הצהיר הערב (חמישי) כי יטיל קנסות על ראשי ערים שיעסיקו מהגרים אפריקאים. ישי הודיע כי בכוונתו להפיץ בשבוע הבא מכתב בו ידרוש מכל ראשי הערים להפסיק בתוך 30 יום את העסקת כל המהגרים האפריקאים, אחרת הם ייקנסו.

ישי אמר לערוץ 2 כי "רשות שתעסיק מסתננים - נפעל נגד אותו ראש רשות במסגרת החיוב האישי, כך שנתחיל גם לאכוף את זה על מנת שלא יעסיקו מסתננים. יעסיקו במקום זה ישראלים, מסתננים מקומם באותן מדינת שמשם הם באו".

עיריית תל אביב מסרה בתגובה כי "אינה מעסיקה מסתננים בלתי חוקיים ואף
פנתה לחברות הקבלניות העובדות עמה בדרישה לפעול על פי חוק ולא להעסיק
מסתננים". גם ראש העיר, רון חולדאי, הגיב לדברים בחריפות בעמוד הפייסבוק שלו. "כשהממשלה מחליטה שלא נותנים להם עבודה,הופכים אותם לפושע בפוטנציה מהרגע הראשון. אם לא נותנים להם לעבוד,הממשלה צריכה לקחת אותם למקום אחר, לתת להם ביגוד ולתת להם מזון. אבל שר הפנים עסוק בלגרש ילדים ש-12 שנים חיים פה. תחליטו, או שתבודדו אותם מהאוכלוסיה, או שתיתנו להם רישיון לעבוד. אז אומרים, אם ניתן להם רישיון
לעבוד, אז יבואו עוד. כל הזמן מדברים ומדברים, אבל לא עושים. זאת הבעיה במדינת ישראל". בבנוסף, הוא גינה את האירועים האלימים בהפגנה אתמול.

על פי החוק הבינלאומי, ישראל מחויבות להעניק מעמד ארעי עם זכויות מוגבלות לפליטים מסודן, שנמלטו מאימת המלחמה בארצם, אולם יכולה לגרש את המהגרים הלא חוקיים מאריתריאה ושאר המדינות, שהסתננו לישראל כדי לשפר את איכות חייהם, מה שנקרא "מהגרי עבודה".

פריימן לא מתבייש לומר בפה מלא שיש לאותם אפריקנים את הצרכים שלהם וקורא לתינוק בשמו: "מאות גברים לא יכולים לחיות בלי סקס. זו עובדה. אז תבין מה עלול לקרות".



ומה הפתרון על פי פריימן? "לשלוח אותם חזרה מאיפה שהם באו. אני לא רוצה את האנשים האלה פה. הם באו להשתרש כאן. הם מקבלים מידע עוד שהם שם. אלה שבבאר שבע מספרים לחברים שלהם באפריקה כמה טוב כאן, ואלה באים. האנשים האלה לא רואים במדינת ישראל תחנת מעבר. הם באים לחיות פה".



הבעיה של הרשויות במדינה היא שקשה מאוד להבדיל בין הפליטים הסודנים לשאר מהגרי העבודה, כך שקשה לגרש את אלה שאינם פליטים. אריתראים רבים מכריזים על עצמם סודנים, ודורשים זכויות של פליטים.

ויטו־דימו סיפר שלא פעם הותקף על ידי תושבים מקומיים בשל צבע עורו. "גם חברי הותקפו, בני בן ה־11 הותקף והוכה עשרות פעמים רק בגלל שהוא שחור", הוא אמר. "בתקופה האחרונה אני אוסר עליו לצאת מהבית לאחר השעה חמש, ומאוד דואג בכל פעם שהוא יוצא לרחוב. אנחנו לא מתלוננים במשטרה כי אין לנו אשרת שהייה, אז למה שישמרו עלינו?"

את הכרוז שכותרתו "לישון עם האויב" ואת ההפגנה שהיתה אמורה להיערך השבוע אירגנה תנועת 'משמר השכונות'. למשטרת אילת הגיעו בזמנו תלונות על חלק מהפעילים ב'משמר השכונות', שלטענת המתלוננים הסתובבו ברחובות חמושים במקלות ואבנים, ותקפו מסתננים.



המשטרה עצרה בזמנו כמה פעילים של 'משמר השכונות' עקב חשד לתקיפת פליטים ברחובות, אולם כתבי אישום לא הוגשו. במשטרה ציינו השבוע כי הם עוקבים אחר המצב.

בתגובה לתלונות התושבים, הגישו מספר חברי מועצה, ביניהם חברי קואליציה חרדים, הצעות לסדר בנושא לקראת ישיבת המועצה הקרובה.



בהצעה לסדר שהגיש אורן שני נאמר כי "התופעה הזו חמורה ביותר והיא מאיימת על הביטחון הלאומי ועל הזהות הלאומית. בפני מועצת העיר עומדת הדאגה לציבור ולילדים וכן לזרם הפליטים". שני מבקש לדעת כיצד נערכת העירייה לטיפול בהם, מה מספרם המדויק, מקום מגוריהם, היכן לומדים ילדיהם והאם הם מטופלים ברווחה.

הזכוכיות השבורות שנלקחו למזכרת, האמא האריתרארית שהפילה את תינוקה על הרצפה, הדם על מרצפות הרחוב אחרי שבחור סודני נרגם באבנים. רותם אילן, פעילת עובדים זרים, נזכרת בליל הבדולח הישראלי

עם זאת הבהיר לפיד: "אני תומך במעצר וגירוש מסתננים, בהשלמת הגדר ובמניעת כניסה שלהם לישראל, ואני חושב שארגוני זכויות האדם צריכים לחשוב קודם כול על זכויותיהם של תושבי השכונות, כי עניי עירנו קודמים".

האם המחאה נגד הפליטים הגיע גם למרכז תל אביב? עו"ד יוסי אביגור, המתמחה בענייני פליטים, גילה השבוע כתובת גרפיטי "כושים החוצה" במעלית המובילה למשרדו ברחוב מרמורק שבמרכז תל אביב.



"בדרך כלל אני עולה במדרגות", סיפר עו"ד אביגור. "ביום שני האחרון ישבתי במשרד ובעלי המבנה נכנס ושאל אותי אם ראיתי את מה שנכתב במעלית. הלכנו ביחד וראיתי שמישהו רשם בשחור - 'כושים החוצה'. פניתי למשטרה והגשתי תלונה".

בן ארי, שמנהיג את המאבק מן הלשכה הפרלמנטרית שפתח בשכונת התקווה לפני כשנתיים, טען: "מי שמאשים אותנו בהסתה - או שהוא מרושע, או טיפש, או שניהם יחד. יש פה חבית אבק שריפה. ילדה בכיתה ד' לא יכולה ללכת לחוג ריתמיקה בלי שילוו אותה, או שהיא לומדת בכיתה אחת עם ילדי מסתננים שאתה לא יודע אלו מחלות הם נושאים איתם. אלה מחלות נגיפיות קשות ביותר".

נעשה את הכל להחזיר אותם בחזרה לארצם. אנחנו לא נרשה לאנשים לבוא לחפש עבודה בארץ ישראל.... כל השמאלנים שהגישו בג"צ, בושה להם, השמאלנים שמנסים לבא על הגב שלנו. לא ניתן לשמאלנים להרים את זה.
אנחנו הימין נטפל בבעיות של המסתננים, הילדים שלנו, הנשים שלנו, מקומות העבודה שלנו ונמשיך לעשות הפגנות כל יום עד שאחרון הסודאנים יחזור לסודאן

לא נרפה לרגע עד שאחרון האפריקאים האלו יחזור לאפריקה... אנחנו דורשים לגרש אותם עכשיו... פה הם ישנים לנו בפתח של הבית, עושים את השתן שלהם על בתי הכנסת, את הצואה שלהם בחדרי המדרגות ומשטרת ישראל לא עושה כלום

ביום שלישי השבוע סערו הרוחות בבית הספר הירדן שבשכונת התקווה, שבו לומדים עשרות ילדי עובדים זרים ופליטים. חילופי הדברים ("אתן שחורות,
תחזרו הביתה", "לא רוצים אתכן פה" ועוד) בין תלמידות משכבת כיתות ה' גלשו עד מהרה לאירוע אלים. במהלך העימות הושלכו חפצים שונים ועל פי משרד החינוך היו מעורבות בו 11 תלמידות. למקום, מסתבר, הוזעקו סיירים של העירייה וניידת משטרה.

הסודאנים הם סרטן בגוף שלנו
וכל השמאלנים, כל השמאלנים שהגישו בג"צ, בושה להם, הם עצרו את הגירוש. השמאלנים שמנסים לבוא על הגב שלנו.

דני:
צריך לגרש את המסתננים ממדינת ישראל. לא צריך לפחד את המילה הזאת. צריך לומר גירוש עכשיו. ...
הדבר החשוב ביותר זה לגרש את המסתננים מארץ ישראל ולשמור על מדינת ישראל כמדינה יהודית

מיכאל בן ארי: שלוש שנים נשים לא יכולות לבוא לשוק בלי שיגנבו להן את התיק. ילדות לא יכולות לשחק. בחורים צעירים לא מוצאים עבודה.
"סודאנים לסודאן"

שישה ראשי ערים לוקחים חלק בקמפיין, ומרכז השלטון המקומי או פורום 15 הערים הגדולות אינם מעורבים בו. על המודעות חתומים ראש העיר תל אביב-יפו, רון חולדאי, ראש העיר פתח תקווה, יצחק אוחיון, ראש העיר בני ברק, יעקב אשר, ראש העיר אשדוד, יחיאל לסרי, ראש העיר אשקלון, בני וקנין, וראש העיר אילת, מאיר יצחק הלוי.

לדברי ראש העיר אילת, מאיר יצחק הלוי, "אני שמח שרון חולדאי סוף סוף החליט לצאת עם הקמפיין ואני, כמובן, הצטרפתי. מדובר באוכלוסייה של מסתננים לא חוקיים שצריך לעשות כל דרך להחזיר אותם לארצם ולמולדתם. אני לא קורא לזה גירוש, אני קורא לזה החזרה. אני מדבר על מהגרי עבודה, לא תפקידי לבחון מי מסתנן ומי נמצא בקטגוריה אחרת".

מי שיזם את הקמפיין ומממן אותו הוא חולדאי, שקורא ליישם את החלטות הממשלה נגד המסתננים, לגרש אותם לארצותיהם או לכלוא אותם במתקני כליאה

דנון סבור שהפתרון המיידי להרגעת הרוחות והפסקת האלימות מחייב את פינוי האפריקאים מדרום תל אביב. "צריך להרחיק מיד את המסתננים. הדיירים הרי לא ייצאו משם. צריך להאיץ הקמה מתקני שהייה זמניים ולהוציא אותם מריכוזי האוכלוסין".

רגב הוסיפה כי "אנשים לא מבינים את המשמעות של 60 אלף מוסלמים שמתחתנים כאן ומולידים ילדים. אי אפשר להיות יפי נפש. עניי עירי קודמים, אחר כך הפליטים. למסתננים ניתן אוכל ושתיה ונשלח אותם הביתה".

, טען ישי: "איני יכול לדון בחורה שלא יכולה לחזור הביתה או קשיש שמכים אותו ואנשים שפוגעים בהם, ולשאול אותם למה אתם מתייחסים ככה לזרים. אין לנו שנאה, אבל אנחנו רוצים לשמור על המפעל הציוני, הרוב היהודי, הזהות היהודית. אם נרחם עליהם בסוף נתאכזר אליהם, כמו שקורה היום בדרום תל אביב".

על הטענות להסתה אמר ישי: "בגלל שלא עשו די ולא שמעו לי, ולא אימצו את ההצעות שלי, ראיתי את המתח של התושבים גובר. ראיתי שאונסים שם אנשים ופוגעים בהם. זה ברור שהפשע גובר ואחוזי הפשע בקרב המסתננים הם גבוהים – זה המשטרה אמרה. אני לא מסכים עם מפכ"ל המשטרה לגבי ההעסקה. מצפים ממני לפטר ישראלים ולהכניס סודנים. לדעתי מקורות עבודה לסודנים אומרים שאין איך לעצור את שיטפון החדירה לישראל. גם הגדר הכי טובה בעולם, לא מספיקה כי מגיעים מעליה ומתחתיה. אם יהיו מקומות עבודה הם ימשיכו לבוא".

לגבי האריתריאים, לפי עמדת היועמ"ש, בשלב זה אפשר לערוך לכל שוהה בלתי חוקי קורס בחקלאות שבו יעניקו לו מקצוע, ואז יוכלו להטיסו למדינה שלישית שתהיה מוכנה לקלוט אותו. במשרד רה"מ שוקלים את ההמלצה.

ח"כ מירי רגב (ליכוד) אמרה אתמול: "אנחנו נעשה הכל כדי שהסודנים לא יחיו כאן, לא ניתן לאיום הזה לצמוח כמו סרטן בגופנו". ח"כ ניסים זאב (ש"ס) אמר כי "לא חלמתי שזכות השיבה תהיה למסתננים מאפריקה. אנחנו נמצאים באיום דמוגרפי רציני".

ח"כ רונית תירוש (קדימה) הוסיפה כי "צריך לתת גיבוי למשרד הפנים ולגרש את המסתננים. יש דרך להחזיר אותם בלי שכיתות יורים יעמדו מולם".

"כולם נרדמו בשמירה וקמה עלינו מדינה מתחת לאף. צריך להפסיק להתייפייף ולגרש אותם". אמר אתמול ח"כ דני דנון (ליכוד), בכנס של עורכי הדין באילת. דנון דיווח כי בישראל נמצאים 100 אלף שוהים בלתי חוקיים. מהם 70 אלף מיבשת אפריקה.

על פי החשד, הכנופיה המורכבת מתושבי שכונות בדרום תל אביב, חברו ביניהם במטרה לתקוף מסתננים, בעיקר אזרחים מסודאן ומאריתריאה. על פי עדויות שהגיעו לידי המשטרה, חברי הכנופיה תקפו בהזדמנויות שונות זרים באמצעות אלות, גז פלפל ואף היכו אותם. בחלק מהאירועים שדדו החשודים את הרכוש שהיה בידי המסתננים. מעצרם של שישה מהחשודים הוארך עד מחר. שני חשודים בגירים שנעצרו היום בצהריים יובאו מחר לדיון בהארכת מעצרם בבית המשפט.

ישי סיפר כי לפני מספר שנים, כשר התמ"ת, הוא ביקר את נשיא מצרים דאז, חוסני מובארק. "אולמרט ביקש ממני שאשאל אותו מדוע אינם פועלים בעניין של מרדף חם. שאלתי אותו. הוא אמר לי: 'אתם משוגעים. מדינה שלא רוצה מסתננים, איך היא נותנת להם מקומות עבודה?'", סיפר. "השתגענו לגמרי - מוציאים את הישראלים ממקומות העבודה ומכניסים לשם עובדים זרים. אנחנו לא גזענים: נטפל בכל פליט שהוא באמת פליט, אבל נשמור על הזהות היהודית אם אנחנו לא רוצים שתהיה מלחמת השחרור 2, ואני לא מגזים".

Neocons have a much more complicated story. They believe that Islamism is on the rise in places like Egypt because unfree societies are breeding grounds for radicalism. President George W. Bush’s freedom agenda posited that if these undemocratic political systems liberalized over time, then Egyptians (and Iraqis and Syrians, for that matter) would turn away from the kind of violent radicalism that caused 9/11. All this is the reason they’ve had such a weakness for the Arab Spring, even as it turned to winter.

This thinking is the result of mistaking Jihadism for Islamism. Contemporary Jihadism may have emerged as a result of regime repression in places like Saudi Arabia and Egypt, but Islamism is a far greater historical tsunami.

Islamism will not die out in the face of free voting or economic liberalism or Twitter. It is one of the most formidable ideologies in history, the success of which does not depend on electoral bribes or the ignorance of the average voter. Rather, it stands on thousands of books containing the wisdom of one of the greatest civilizations in history. It comprises serious ideas and ideals that, although they might be diametrically opposed to those of the West, are no less compelling. Most important, Islamism runs on millions of dedicated adherents who are willing to endure imprisonment, exile, unspeakable torture, and even death to uphold what they deem right.

ח"כ דנון תוקף: "מעל 300 מסתננים הגיעו לחיפה שמסתמנת כיעד הצפוני של המסתננים. לא נאפשר שכונות של מסתננים בחיפה. המסתננים הם מכת מדינה – להוציא אותם מישראל לפני שיהיה מאוחר מידי"

מרכזי הסיוע גיס חמישי

"זה קשה לשמוע, אבל צריך גם לשלוח אותם למתקן שהייה ולהפעיל טיסות ישירות לאריתריאה וכך לא ישאר מסתנן אחד. אני מקווה שיתנו לי לסיים ולא יפריעו לי לעבודה כל יפי הנפש - וכך לא ישאר מסתנן אחד".

"לפני 3 שנים חשבו שאני חשוך עם קרניים ומדבר שטויות", אמר ישי. "היום יותר קל לדבר על זה. ראיתי איך לא מתמודדים עם זרים בעולם ואסור שזה יקרה לנו. צריך לפעול בלי פשרות, בעצמה. אתם שומעים חרדות של ילדות שצריכות להגיע לבית שלהן. אני מציע, שכל יפי הנפש שמגנים על הפליטים יקחו כמה עשרות מסתננים אליהם הביתה או לשכונה שלהם".

הקליניקה המשפטית לזכויות פליטים מסרה כי על אף הוראת ישי והיערכות רשות ההגירה לעצור פליטים מדרום סודן, אין כל בסיס משפטי לעצור אותם. "למרות ההצהרות המבישות של ישי, על פי צו הביניים של בית המשפט העליון אסור לכלוא פליטים מדרום סודן או לבצע כל אכיפה בנוגע אליהם כל עוד העתירה נמצאת עדיין בדיון".

אחת הסיבות לכעס הרב שלי על התופעה והנוכלים שמאחוריה, הוא השיטות בהן משתמשים אלו בלי בושה: סרטונים מזויפים, תחרות מומצאות ותמונות זוועה של בעלי חיים מרוטשים. כעת, אולי נקבע מבחינתי שיא חדש של גועל וחוצפה וניצול ציני של עניינים שבכותרות. קבלו את הסרטון שלא קיים: “סרטון ממצלמת אבטחה של פליט סודני אונס באכזריות תלמידת התיכון“.

שר הפנים, אלי ישי (ש"ס), אמר כי הנחה את רשות ההגירה לעצור ולכלוא את המסתננים מדרום סודן, עד להחלטת בית משפט בסוגיה. "ברגע שהפסיקה תצא נעלה על מטוס את כולם", אמר ישי בסיור במתקן כליאה בעומר.

הם מפיצי מחלות, הם סיכון ביטחוני, הם שקרנים, הם פושעים, הם מכוערים - ואנחנו בכלל לא גזענים. כמה ציטוטים נבחרים של ישראלים על הפליטים מאפריקה

כיצד השתנה סיקור הזרים לאורך השנים?

"היום הוא הרבה פחות אוהד, הרבה פחות אמפתי. אני מניחה שחלק מזה נובע מהמצב הקשה שבו נתונים כלי התקשורת. רווחה ובמיוחד זרים זה אחד מתחומי הסיקור הראשונים שאפשר לוותר עליהם, או לספח אותם לכתבים שעוסקים בתחומים אחרים".

את חושבת שיש קשר להבדל בין האוכלוסיות אז והיום?

"יש בהחלט שוני בעליבות. מהגרי העבודה הגיעו לכאן כדי לעבוד. רובם באו באשרת עבודה. הם נשארו אחרי שהיא פקעה, אבל הם באו באשרת עבודה והם עבדו. היתה להם נראות, אבל הם לא ישנו ברחוב, הם לא אכלו ברחוב. הגל של הפליטים שינה את זה. בהתחלה, לפני חמש שנים, אף על פי שהמאסות היו גדולות, הם התקבלו באהדה. אנשים פתחו להם את הדלתות, הזמינו אותם לעשות מקלחת. גם היחס מהתקשורת היה הרבה יותר חיובי. ב-2007/8 היחס עוד היה יותר חיובי, באופן כללי".

התקשורת הפופולרית הסתירה שנים רבות את ההונאה: במסווה של פליטים, פולשים אלינו מסתננים ושב"חים. חשוב להזכיר כי המסתננים אינם זכאים למעמד של פליט מהטעמים הבאים כמוגדר באמנת הפליטים: הטעם הראשון: לא כולם הגיעו מאזורי לחימה והם אינם נרדפים. הטעם השני: הזכות למעמד פליט קיימת רק במדינה אליה הגיעו ישירות אך אלינו הם מגיעים דרך מדינה שלישית או אפילו חמישית.

כאשר הם מחליטים לעבור ממצרים לישראל, הם ממירים את מעמדם מפליטים למהגרי עבודה. הטעם השלישי: ישראל איננה מחויבת להעניק מעמד פליט למי שמהווה סכנה לאזרחיה. כפי שאין להעלות על הדעת קבלת מיליון פליטים סוריים. במקרה שלנו גם האריתראים והסודנים שחלקם מוסלמים מהווים סכנה עקב הפוטנציאל שלהם לחבור אל אויבנו.

תומכי המסתננים השייכים לחוגים קיצוניים של אנרכיסטים ויתר "אוהבי ישראל" קיבלו פרסום יתר בתקשורת הפופולרית. התקשורת לא מזהה שמטרתם של ארגוני הזכויות היא להרוס את המדינה ע"י שינוי הרכב האוכלוסיה כדי להפוך את ישראל למדינת "כל אזרחיה".

60,000 מסתננים יחד עם מאות אלפי מהגרים בלתי חוקיים אחרים יידרשו בעתיד אזרחות ואיחוד משפחות. שינוי צביונה של המדינה ישלול את היכולת מצה"ל להגן על היהודים, שימצאו עצמם בסכנה קיומית. פלישת המסתננים לשכונות היא רק קצה הקרחון. אם לא נפעל לתיקון הפרצה אז הספינה ששמה ישראל יחד עם כל אזרחיה תיטבע בים.

ישי הוסיף כי "יש פתרון אחד כדי לשמור על הזהות היהודית של המדינה והיא הדרך הקשה. צריך גדר, בתי כליאה וגירוש בהסכמה או שלא בהסכמה. צריך לשים אותם בבתי סוהר ולגרש אותם בהסכמה". לדבריו, "אם זה תלוי בי, בעוד פחות משנה לא יהיה פה מסתנן אחד. כמו בכל מדינה מתוקנת לא נותנים למסתננים לעבוד. מי שאומר משהו אחר טועה. הפשיעה תלך ותגבר אם לא נעשה מעשה". כשנשאל ישי האם לא מתרחש מצוד אחר המסתננים, ענה כי "יש מצוד שלהם אחר אזרחי ישראל".

ראש מועצת עומר פיני בדש אמר במהלך הביקור כי "צריך להפסיק עם כל יפי הנפש והרחמנים, מי שמרחם על אכזרים בסוף לא ירחמו עליו. יש לנו מספיק בעיות ואין לנו את הלוקסוס הזה לטפל בבעיה הזאת. זאת השמדה עצמית למדינת ישראל, אם יתנו להם עבודה יבואו לכאן עוד מילוני מסתננים. הם יישארו כקוץ בתוך הוריד".

סוגיית הזרים המסתננים לישראל היא נושא שצריך להדיר שינה מכל אזרח בארץ. הצורך שלהם להגיע לכאן במחיר של "על החיים ועל המוות" ברור. הוא נובע מעובדה כלכלית פשוטה: התל"ג לנפש במדינות שלהם מול התל"ג לנפש בישראל, בצירוף העובדה כי לא עושים למסתננים החודרים לישראל דבר, בניגוד לחוק.

המסתננים מגיעים לישראל, לא מוצאים עבודה ומכאן הדרך לפשע ולאלימות קצרה ביותר. צריך לראות את העניין דרך משקפיים כלכליות ולהבין כי התופעה הזאת תכלה אותנו. ממש כך. זה לא עניין של איכות חיים. מדובר בחיים שלנו. הם יפגעו בנו כי לא תהיה להם ברירה כלכלית.


הטיפול של התקשורת בנושא לוקה בחד-צדדיות ובבורות מדהימה. עקבתי אחרי כ-20 כתבות סוף שבוע שעסקו בנושא ברדיו, בטלוויזיה ובעיתונות הכתובה. רובה הגדול של התקשורת משתמש במונח "מבקשי מקלט" או "פליטים", אף שבפועל מדובר במסתננים, פורעי חוק. הפליטים האמיתיים מתוכם הם כמה מאות, ובהם נכון כי המדינה תטפל כפליטים. האמירות בנושא אינן עניין של סמנטיקה, אלא של מהות.

רבני שכונות קריית הרצוג ופרדס כץ ערכו כינוס חירום כדי להתמודד עם סוגיית העובדים הזרים והמסתננים. בין ההצעות שהועלו: "סיירת" תושבים שתסייע במניעת הטרדות, הטלת חרמות על משכירי דירות לזרים והלשנה לרשויות

"אנשים, נשים ונערים נרצחים סתם כך", הוסיף. "נוצרה נורמה שאנשים מפחדים להעיר הערה תמימה לאדם זר ברחוב. תופעות חמורות אלה משפיעות גם על ביטחון הפרט וגם על המגזר העסקי".



בעלי עסקים פנו ללשכת המסחר והביעו דאגה נוכח התגברות גלי ההגירה הבלתי חוקית, כתב אוריאל לין לאהרונוביץ'. "בעלי עסקים חוששים לנכסיהם לאור התגברות זרם המהגרים המצטופפים בשכונות המוחלשות, חסרי תעסוקה ותנאים בסיסיים. סיטואציה זו יכולה לגרום להתפוצצות חברתית חמורה".

"רחובות דרום תל אביב והעיר אילת, מקלטים וחניונים הפכו לסכנה מיידית לנפש ולרכוש. מדינת ישראל, על כל בעיותיה הביטחוניות, הדמוגרפיות והכלכליות אינה מסוגלת לקלוט מאות אלפי פליטים, להאכיל, לטפל ולשכן אותם. אנו מתגייסים לצד ראש הממשלה בכדי לסייע בפתרון מיידי ולהוות חוד חנית לפתרון ומודל למדינות רבות בעולם המתמודדות עם בעיה דומה של סף איבוד שליטה על כמות הפליטים המגיעים אליהן".

Professor Pini Halpern, the director of the Department of Emergency Medicine at Ichilov General Hospital in Tel Aviv, warned in Tuesday’s Yedioth Ahronoth: “We are speaking of a real health time bomb.”

Tuberculosis, a dangerous and extremely contagious disease, had been largely eradicated in the Western world through vaccination, but is widespread in developing countries. The World Health Organization has noted in reports over the past decade that migrants from developing countries are spreading TB in the developed world, and the disease is once again a heath threat.

חברים יקרים, כפי שפורסם היום בעיתון "ידיעות אחרונות", אני אעמוד בראש תנועה חוץ פרלמנטרית חדשה למאבק בתופעת ההסתננות. שם התנועה: "גירוש עכשיו!", והיא תורכב מצוותים משפטיים שיתנו מענה לבעיית העתירות נגד הגירוש, קמפיין ציבורי למודעות וטיפול בנושא, קידום חוקים ואיגוד של ועדי השכונות השונות העוסקים בתופעת המסתננים ברחבי הארץ. יחד נצליח לעשות שינוי ולגרש את המסתננים מישראל!